מיתוסים על ישיבה נגד כיוון הנסיעה: הרגליים שלהם בסיכון להישבר

בין המיתוסים השונים סביב כיסאות בטיחות נגד כיוון הנסיעה לטווח ארוך, יש אחד שמדאיג במיוחד משום שאינו נוגע לנוחות אלא לבטיחות.
זהו החשש שבנסיעה נגד כיוון הנסיעה ועם פחות מקום לרגליים, הרגליים עלולות להישבר במקרה של תאונה. עד כמה נכון הפחד הנפוץ הזה?

מה יכול לשבור את רגליו של ילד בפגיעה?
זוהי הנקודה הראשונה שעלינו להבהיר. במקרה של שבר, כיצד זה יקרה? ובכן, בצורה הברורה ביותר: על ידי פגיעת הרגליים במשטח קשה.
בתאונה או בלימה פתאומית, כל האלמנטים בתוך הרכב מונעים קדימה עם האינרציה שהייתה לרכב בזמן הפגיעה, הן החפצים שברכב והן גופנו.

לכן, במקרה תאונה, הרגליים תמיד ינועו באותו כיוון כמו הראש: לכיוון חזית הרכב. אנחנו כבר יודעים שחלקו האחורי של הראש מאובטח ומוגן על ידי גב הכיסא ואינו סובל מכל משיכה, אבל מה קורה לרגליים?

כאשר הרגליים מושפעות מאותה אינרציה כמו שאר רכיבי הרכב, הן מתכופפות לכיוון פלג הגוף העליון ונמתחות שוב. אם נצפה בסרטונים של מבחני פגיעה או מבחני ריסוק, נוכל לראות שהרגליים אינן פוגעות, בהתחלה, בשום משטח כשהכיסא נגד כיוון הנסיעה. בתנועה חזרה, הרגליים ישברו רק אם כיסא הבטיחות יסבול גם הוא מנסיגה, דבר שלא קורה בכיסאות בטיחות נגד כיוון הנסיעה מכיוון שיש להם רכיבי אבטחה ספציפיים המונעים זאת, כגון מוט נגד ריבאונד או רצועות קשירה תחתונות (רצועות המחזיקות את הכיסא לתחתית הרכב).

אבל האם זה לא נפוץ בישיבה נגד כיוון הנסיעה?

שבר בגפה התחתונה סביר ותכוף הרבה יותר בישיבה עם הפנים קדימה מאשר לכיוון ההפוך, והסיבה פשוטה: במקרה זה, הרגליים אכן פוגעות במושב הקדמי כאשר הן נזרקות קדימה באלימות בעת תאונה. מכיוון שאנו מודאגים ביותר מפגיעות בעמוד השדרה הצווארי, אנו נוטים להתמקד רק במה שקורה בראש ובצוואר, אך אם נסתכל על מבחן ריסוק בכיסא בטיחות עם כיוון הנסיעה, נוכל לראות כיצד הרגליים חורגות בהרבה מקו הפגיעה. מהו קו הפגיעה? זוהי הנקודה שמגדירה היכן נמצא המושב הקדמי של הרכב. כלומר, כל מה שעובר מעבר לקו האדום הזה יפגע ישירות במושב הקדמי. חשוב לדעת שבמבחני ההומולוגיה(תהליך האישור כי התקנים הללו עומדים בדרישות), רק הראש אינו חורג מקו הפגיעה. הרגליים, כפי שאנו יכולים לראות, כן.

אז, האם כוח המתיחה ישבור את הרגליים בישיבה נגד כיוון הנסיעה באותה מידה שהוא ישבור את הצוואר בישיבה עם הפנים לכיוון הקדמי(ישיבה עם כיוון הנסיעה)?

לא, זה לא יקרה, כי אין כוח “משיכה” דיסטלי(מרוחק). בכיסאות בטיחות עם כיוון הנסיעה, משקל הראש הופך אותו לקליע שנורה קדימה עם האינרציה של הרכב וגורם למתיחה חזקה על הצוואר, כמו מתיחה של חבל בצורה והידוק שלו תחת הסיכון לפגוע בו. משיכה זו היא זו שיכולה לגרום לפגיעות בצוואר ובעמוד השדרה. עם זאת, כאשר הילד יושב נגד כיוון הנסיעה, הרגליים “מתכווצות” לכיוון שאר הגוף. הן אינן נמשכות מהקצה ומפעילות כוח על האגן; להיפך, הן מתכופפות ואז נמתחות שוב, עם אנרגיה קינטית נמוכה בהרבה בתנועה לאחור. בנוסף לכך, ההבדלים בין מבנה גוף אחד למשנהו הם מכריעים. ראשו של ילד בן שנתיים שוקל כ-2.5 ק”ג ואזור עמוד השדרה הצווארי אינו בשל וחלש. בגפיים התחתונות, ככל שהמפרק דיסטלי(מרוחק) יותר, כך יש לו פחות משקל וגודל, כך שהוא בקושי מייצר מתיחה על המפרקים הפרוקסימליים(הקרובים יותר), החזקים, הגדולים והכבדים יותר. עם זאת, גם אם זה היה כך, פגיעה בכוחות אינרציה כה גבוהים עד כדי פגיעה בגפה התחתונה בישיבה נגד כיוון הנסיעה תגרום לפגיעות צוואר חמורות הרבה יותר בתנוחת ישיבה עם כיוון הנסיעה, בדרך כלל בלתי הפיכות ואף קטלניות במקרים מסוימים. בין שבר אפשרי ברגל לבין עריפת ראש פנימית, מה היינו מעדיפים בכל הנוגע להגנה על ילדינו?

אבל, יש פחות מרווח בין הרגליים למושב, האם זה לא מסוכן?

המרווח הקטן בין הרגליים למושב האחורי של המכונית יהיה משמעותי או מסוכן רק אם האינרציה תדחוף את הרגליים באלימות לכיוון הזה, ותפגע בנו בזמן נסיעה לאחור במהירות מסוימת.

מה קורה אם המכונית נמעכת?

במקרה שהפגיעה גורמת לקריסת הרכב או שיש כיפוף של הרכב בעת תאונה, המרווח בין הרגליים למושב האחורי עלול להידחס (כמו במקרה בין המרווח בין הרגליים לתא הכפפות של הרכב כשיושבים במושב הנוסע) ולגרום לפציעות בגפיים התחתונות. עם זאת, אותו מצב יהיה חמור אף יותר אם נוסעים עם הפנים הקדמיות, שכן הדבר יזיז את כל הכיסא קדימה, יגרום למרחק בין הגוף למושב הקדמי להיעלם ויגרום לפציעות חמורות יותר.

מקור: מרתה אריל, פיזיותרפיסטית בשיתוף אנה אירן אורבייטה קירוגה פרופסור למדעי הפיזיקה, Universidad Complutense de Madrid